וירא תשעד ותצחק שרה בקרבה 

ערש"ק ותצחק שרה, בקרבה,וירא תשע"ד

כאשר מבשרים המלאכים לאברהם, שיוולד לו בן, שרה שומעת ותצחק שרה, בקרבה.

כאשר אברהם שומע לבשורה זו נאמר  ויפל אברהם על-פניו, ויצחק; ויאמר בלבו

שרה צוחקת בקרבה, אברהם צוחק ואמר בלבו.שרה נשאלת למה זה צחקה שרה, אברהם לא נשאל לצחוקו.

אברהם צוחק צחוק המביאו לאמר בליבו, צחוק זה הינו צחוק של אמונה ותפילה להתממשות הבשורה.צחוקה של שרה הינו צחוק המגיע מאמונה לא שלמה בהתגשמות הבשורה.

אברהם צוחק בליבו, שרה צוחקת במעיה.

ג' תשוקות ראשוניות באדם, תשוקה לעושר, תשוקה לתענוג מיני ותשוקה למזון.

התשוקה למזון הינה תשוקה אשר לא ניתן להתעלם הימנה.תשוקה זו באה לאדם מרגע היוולדו.תשוקה זו הינה אישית וקיומית לפרט.

מזון יש בו שני פנים, המזון הנצרך לקיום, והמזון הנשקק.

שרה צוחקת בקרבה.מעיו של אדם, מערכת העיכול, הינו המקום אליו מתנקז האוכל הנצרך והאוכל הנשקק.במעיים אלו נעשית ההבחנה בין הנצרך לנשקק.המזון המזוקק והנצרך נשאר בגוף.מזון זה, הנצרך, מפוזר לאברי הגוף באמצעות הלב.מקום הקרביים והמעיים הינם מקום, אשר בו משמשים בו זמנית גם הנצרך וגם הנשקק, מקום זה הינו מקום אשר יש בו מן הספק, מקום אשר אין בו שלמות.בהיות הקרביים מסננים ומבחינים בין טוב לרע, בין נצרך לבין נשקק, חשובים הם מאוד למהותו של אדם.חשובים הם לגדילתו הפיסית ולגדילתו הרוחנית.מהיות הגוף משכן לנשמה, חשוב שיהיה משכן זה ראוי.כמשכן כך השוכן, כגוף כך הנשמה.

צחוק מהקרביים הינו צחוק אשר יש בו מן הספק מן הלא ודאי.

הלב ענינו חיות הגוף וחיות הנשמה.בלב אין מצוי הנשקק, בלב מצוי רק הנצרך.בלב הדברים ברורים, בלב אין ספקות.

הלב, כדברי הגמ' על הפסוק, בפרשת שמע ישראל, "לאהבה את ה ולעבדו בכל לבבכם", או' הגמ' איזו היא עבודה שבלב ? הווי או' זו תפלה.תפילה ענינה בקשה השתוקקות.הלב הינו מקומה של תפילה, מקומה של השתוקקות.מקורה של תפילה, מהלב.מקור התפילה מהמקום המכיר, היודע, הוודאי, ממקום הבטחון ולא ממקום הספק.במקום זה ישנה תפילה ישנה השתוקקות.במקום זה הצחוק הינו צחוק של תפלה, צפייה להתגשמות.

או' ר' נחמן, התפילה היא האמצעי היעיל ביותר להתגלות אלוקית בתוך הלב פנימה.גילוי האלוקות, בר השגה הוא.הנצרך להתגלות זו הינה השתוקקות אמת, השתוקקות אשר אין בה ספק.ההשתוקקות מביאה לגילו אלוקי, גילוי אשר כל כולו לטובה.היוצא מכך, השתוקקות אמת מביאה לידי השגה, גם לדבר אשר איננו ע"פ הטבע.  

אברהם אבינו כל כולו תפילה והשתוקקות לבן היוצא ממעיו[1],

ויצחק; ויאמר בלבו

שבת שלום

[1] ראה מאמרינו יקח נא מעט מים, וירא תשע"ד